אמנדה פאלמר: בשביל האינטימיות

amanda by dafna
תצלום: דפנה טלמון

עוד לפני שנוגן תו אחד, ההופעה של אמנדה פאלמר אמש (ד׳) בתל אביב הייתה בלתי נשכחת וחסרת תקדים. זה קרה בזכות האירועים שהובילו אליה.

לפני שנה וחצי פתחה פאלמר קמפיין מימון לאלבום החדש שלה באתר קיקסטארטר, אתר בו אמנים יכולים לגייס ממעריציהם כסף למימון פרויקט (כמו הקלטת אלבום) ולתת בתמורה פרסים כמו תודה באלבום, שיעור פסנתר או הופעה פרטית. פאלמר, יוצרת ומוזיקאית מרתקת שמקפידה על נוכחות רשת אינטימית באופיה אבל מאסיבית בהיקפה, הייתה המוזיקאית הראשונה שגייסה מעל מיליון דולר (היעד המקורי שלה היה מאה אלף). הפרט הפחות ידוע הוא ש-10,000 מתוך ערימת הדולרים הזו הגיעו מחבורה ישראלית קטנה של מעריצים, שהחליטה להגשים חלום. אחד הפרסים שפאלמר הציעה היה הופעה פרטית שלה בביתך, תמורת 5,000 דולר. הישראלים הצליחו לאסוף ביחד את הסכום, ולהזמין את פאלמר אליהם הביתה.

והנה היא באה. ההופעה הפרטית והסגורה תתקיים הערב, וההופעה אמש בבארבי התרחשה בזכות המעריצים שרכשו את ההופעה הפרטית. לפני כמה חודשים פירסמה פאלמר ציוץ בטוויטר: ״ישראלים: נניח שאגיע להופעה באוקטובר, איפה כדאי לי להופיע?״ מעריציה של פאלמר בישראל המטירו עליה תשובות נרגשות, בעוד מפיקי הופעות ישראלים ניסו בקדחתנות להשיג את סוכניה כדי לקפוץ על העגלה ולקבוע לה הופעות בארץ. זה לא עזר להם – פאלמר עושה את הדברים האלה בעצמה. היא החליטה איפה להופיע והיא גם החליטה לקיים הופעה פתוחה, חינמית, יום לפני ההופעה, ב״בר-קיימא״ – בר שיתופי נהדר בפלורנטין שאנשיו פשוט הזמינו אותה במייל להופיע אצלם. שעות ספורות לפני המועד היא פירסמה את הופעת הגרילה בטוויטר, ולמקום הזעיר הגיעו מאות אנשים, חלקם לא הצליח להיכנס. אחרי כמה שירים והרבה שיחות עם הקהל על חוויותיה בישראל (״מילא אם הייתי היחידה שבאה לפה וכל העולם היה שונא אותי על זה״, היא סיפרה על הנסיונות לשכנע אותה להחרים את ישראל, ״אבל ריהאנה מופיעה הערב, ופול מקרטני היה פה, אז מי אני בכלל?״) היא החליטה להוביל את כל הקהל, שהלך וגדל בזכות עדכונים חיים בטוויטר, פייסבוק ואינסטגרם, לשדרות רוטשילד. בזמן שריהאנה הרקידה או איכזבה 55,000 איש בפארק, פאלמר התיישבה על כיסא ברוטשילד והמשיכה את ההופעה הספונטנית בקאבר לאותה ריהאנה. מאות בני ובנות מזל הריעו, ויחד איתם גם ניל גיימן, הסופר הפנטסטי שהתחתן עם פאלמר והגיע איתה לישראל. כל כך הרבה שמחה לא נראתה ברוטשילד מאז האוהלים.

זו חשיבה חדשה וחכמה של אמנית שקוראת נכון את המציאות החדשה. כל הכרטיסים להופעה בבארבי נמכרו לפני שבועות. רוב האמנים היו מוסיפים הופעה נוספת (פאלמר סירבה) או סתם נחים על זרי המרשרשים והולכים לים עד פתיחת הדלתות. אבל פאלמר, שעזבה את מנגנון חברות התקליטים והחליטה להיות תלויה רק באנשים ששומעים ואוהבים את המוזיקה שלה, יודעת מהו ערכה של חווייה. אף אחד מבאי ההופעה ה״סודית״ שלה ברחובות תל אביב לא ישכח את האינטימיות, המפגש הישיר, הכריזמה ותחושת החופש שפאלמר הקרינה בהופעה הפתוחה שלה. ויותר מכך, אף אחד לא ישכח שאף על פי שהייתה לה הופעה סולד אאוט בבארבי, היא ערכה הופעה חינמית.

אז איך הייתה ההופעה בבארבי? אם לא הייתם, זה לא ממש משנה. גם אם היא תגיע שוב, זה לא מוצר שאפשר לרכוש על פי ביקורת, זו לא הצגה רצה. זה לא ישנה אם אספר לכם שאת ההופעה התחילה פאלמר בעמידה על הבאר של הבארבי עם יוקליילי, מפתיעה את כל עומדי הבארבי שחיכו בגבם אליה ולא ידעו מאיפה זה בא להם. זה לא יעזור שאספר לכם שהיא העלתה את יהוא ירון, שחימם אותה, לנגן איתה שיר מצמרר של שינייד אוקונור. זה גם לא יעזור שאספר לכם כמה הקול שלה צלול וגמיש בהופעה חיה, איך הכריזמה שלה מחזיקה בארבי סולד אאוט גם כשזו רק היא ויוקליילי אחד או פסנתר חשמלי על הבמה. או שהיא סיימה את ההופעה בקאבר מרהיב ל"הללויה" של לאונרד כהן. כל מופע שלה שונה, והמידע הזה לא יעזור לכם להחליט אם לקנות כרטיס במקרה שהיא תחזור לכאן. וגם כך הם יימכרו כולם תוך ימים, בדיוק כמו הפעם.

אם הייתם בבארבי, אתם יודעים שבחייו של חובב מוזיקה אלה רגעים נדירים, חמקמקים ומבוקשים עד מאוד. הרגעים האלה של חיבור אמיתי בין אמן וקהל. של שיחה. של קירבה. של קשר הדדי ובלתי אמצעי למרות הבמה, למרות המרחק. זה מה שקרה בבארבי, וזה היה חזק יותר מכל ביצוע מרטיט ל-"The bed song" או "Coin operated boy".

פאלמר היא פרפורמרית טוטאלית, בלי הפרדה בין החיים לבמה, בין השירים לשיחה. היא לא הפסיקה לספר על החיים הפרטיים שלה, על האנשים שהיא פגשה בישראל ועל קרבות האינטרנט שהתנהלו סביבה בשלל נושאים (השיר שכתבה לטרוריסט מהמרתון בבוסטון, התגובה שלה לקרב מיילי סיירוס VS שינייד אוקונור, וכמובן ההחלטה שלה להופיע בישראל) – כי אלה החומרים שמהם היא מזקקת את השירים שהיא שרה, שירים שנועדו לרפא את המאזינים הכואבים שלה. אותנו.

כל אמן שואל את הקהל שלו שאלות: איך אתם מרגישים הערב? תל אביב, הכל בסדר? אבל אצל פאלמר השאלות האלו לא היו רטוריות. היא ביררה איך הייתה ההופעה של ריהאנה אתמול, והקשיבה בסבלנות לתשובה. היא גם הגיבה, ואמרה שאפילו "תמורת כל הכסף, האהבה וסוסי הפוני" שנוכל להציע לה היא לא תסכים להיות ריהאנה, כוכבת פופ בסדר גודל כזה. "אני ארגיש לכודה", היא אמרה. כל מי שעקב אחרי הקריירה של פאלמר הנהן. היא הלכה רחוק מאוד, ויתרה על הרבה ורבה עם מספיק אנשים כדי שתוכל להיות אמנית עצמאית, חופשית, ולא להיות לכודה או מוגבלת.

גיימן עלה גם הוא לבמה לכמה רגעים, שר שיר עם פאלמר והקריא שלושה שירים שלו, אחד מהם הוא שיר אהבה אדיר שנכתב על פאלמר עצמה. אחד השורות בשיר סיפרה איך פאלמר מקפידה "באדיקות דתית" לתת כסף לכל זמר רחוב שהיא רואה. פאלמר עצמה התחילה את דרכה כזמרת רחוב, והיא מדברת על זה בהרצאה הפופולרית שלה, "אמנות הבקשה", בה היא פורשת את משנתה האמנותית-מסחרית: לא לפחד להתקרב לקהל שלך, לא לפחד לבקש ממנו להתקרב אליך, לתמוך בך, לתת לך. בתמורה, אתה צריך לתת באותה המידה, אם לא יותר.

הפילוספיה של פאלמר הצליחה לה מעבר לכל מה שהיא עצמה הייתה יכולה לשער כשעזבה את חברת התקליטים שלה. לא רק בזכות הכישרון שלה אלא גם בזכות האישיות שלה, ההתמסרות שלה והאינטימיות שהיא מצליחה לייצר בבלוגים, בטוויטר, באמצע הרחוב ובבארבי מלא אנשים – הם נותנים לה יותר משהם נותנים לכל אמן אחר. והיא נותנת ונותנת ונותנת. היא צורחת עד צרידות, היא נחשפת רגשית ונפשית (וגם מתפשטת פיזית לא מעט), היא חופרת עמוק בשירים הישנים כדי לתת לקהל הישראלי הנדיר סט-ליסט מהחלומות.

אז כן. ההופעה של אמנדה פאלמר בבארבי הייתה הופעה מושלמת, מהטובות, מרגשות, סוחפות שראיתי. אם היו כאן כוכבים, היו כאן חמישה כאלה וגם זה רק כי אין שישה. אבל זה לא משנה. מה שמשנה הוא הדרך: הדרך שאמנדה פאלמר כובשת עבור אמנים אחרים, עבור הקהל שלה, עבור כל מי שהרגיש מתישהו אבוד ולכוד, ומצליח למצוא – דרך השירים, ההתנהלות והגבולות שהיא מטשטשת – דרך החוצה. הביקור של אמנדה פאלמר בישראל היה, יותר מכל, חווייה משחררת. כמה היינו זקוקים לאחת כזו.

פורסם במקור ב-Ynet | לפרסום המקורי

One Comment

  1. גיא, אתה כותב לא פעם על הופעות בבארבי. הייתי שמחה אם היית מרחיב קצת על מקומות שונים להופעות. אני מאוד אוהבת את צוללת צהובה ותאטרון תמונע למשל (חנונית עם קבלות כנראה). מה המקומות השווים, מה הופך אותם לכאלה…

    תודה! נהנית מאוד לקרוא אותך

    להגיב

כתיבת תגובה