יש מילים שאין בעברית. אנחנו חושבים בעברית, ואנחנו חושבים בעיקר במילים, כך שתחושה שאין לה מילה נשארת משהו עמום כזה, שאומרים עליו "קשה לי לשים את האצבע". תן לי לעזור לך, אח קטן. יש לך היום יומולדת 25, וזה יומולדת הרבה יותר חשוב ממה שאולי נדמה לך. הוא לא מרשים כמו 20 או 30 כי הוא לא עגול כמוהם – הוא שפיצי. הוא הרגע שבו מתחיל לדקור לך בצד. הנה המילה שחסרה לך ולא קיימת בעברית: טורשלוספאניק. זו מילה בגרמנית שהפירוש שלה הוא "הפחד מהתמעטות ההזדמנויות ככל שמתבגרים". אנשים בני 40 מכירים אותה במלוא הדרה, אבל בגיל 25 היא רק דקירה קטנה של אי נוחות.
הדיל הוא כזה: עד עכשיו האריכו לך שוב ושוב את ההתבגרות. עד הצבא היית ילד, בצבא היית קוּטר ומאז, בשנים שאחרי הצבא, היה לך את כל הזמן שרק רצית לעבודות מזדמנות, בחורות מזדמנות וחוויות מזדמנות. מעכשיו אתה מתחיל להיות באמת מבוגר. אתה בגיר חוקית כבר שבע שנים, אבל עד עכשיו עשית דברים שמבוגר לא יכול לעשות במשרה מלאה: חגגת, התבטלת, צברת חברים וסיפורים וכמה חרטות ובזבזת את הזמן כי היה לך המון ממנו. הלוואי על כולנו להשתמש בשנים האלו כמו שאתה השתמשת בהן. תנצור אותן חזק, הזכרונות מהן יחזיקו אותך הרבה זמן. אבל לעת עתה – עד הפנסיה או האקזיט – הן נגמרו. הגיע הזמן להבין שיש פחות ופחות זמן ויותר ויותר דברים להספיק כדי להרגיש שלחיים שלך יש כיוון ושהוא לא נבחר באקראי. לפי איך שאתה נשמע בחודשים האחרונים, בקרוב גם אתה תבין שנמאס לך להזדמן ואתה רוצה להתחיל להוביל את החיים שלך במקום שהם יובילו אותך. הדקירה הזאת בצד נקראת להתבגר אז, אה, מזל טוב.
הנה מתנה שתעזור לך לרכך את הדקירה.
על החבילה שלפניך – מתנה ממני ומאחינו הבכור – כתוב "ערכת רבע החיים", אבל זה כי לא היה עליה מקום לכותרת המלאה, שהיא "כל הדברים שאתה צריך כדי שמעכשיו תפסיק להתקשר אלינו אם אתה לא מסתדר עם משהו". הבכור ואני ראינו אותך הולך את כל הדרך עד לכאן ועשינו טעות קלאסית של אחים גדולים – עזרנו לך. שוב ושוב הצלנו אותך כשהיית צריך כבר להסתדר בעצמך כי אמרנו נו, מה הוא יעשה בלעדינו, הוא קטן. אז גדלת להיות אח קטן קלאסי – מוצלח, בטוח בעצמך, אבל כזה שמסתמך על הקביים במקום לפתח את השרירים ברגליים. אז שומע? גיל 25 הוא הרגע שבו לוקחים לך את הקביים. בעצם, זה מה שאני עושה עכשיו.
אנחנו עדיין פה, לא הולכים לשום מקום, אבל מעכשיו אתה צריך להסתדר לבד. נגמר לך הכסף? תסתדר. רוצה ללמוד איך לעשות משהו חדש? תסתדר. נשבר לך הלב ואתה לא יודע מה לעשות עכשיו? בוא איתנו לבירה. אבל אחר כך – תסתדר.
זה לא שהפסקנו לאהוב אותך – אתה האח הקטן שלנו, אבוד לך – אבל בתור בחור שרץ כמעט כל יום אתה אמור לדעת שאם לא מפתחים שרירים מסוימים הם נחלשים ונהיים די חסרי תועלת. בעשורים הקרובים אתה צריך להחזיק את החיים שלך – ועוד רגע של עוד אנשים – על הכתפיים שלך, אז כדאי מאוד שהן יהיו חזקות. בתוך התיבה הזאת לא – אני חוזר, לא – מונחת תכנית האימונים שלך. אבל יש בה כמה משקאות אנרגיה ורצועות צבעוניות כאלו ששמים על השרירים כדי למנוע כאבים ואף אחד לא ממש יודע איך קוראים להן. אם אתה חייב ללמוד ממני משהו לחייך הבוגרים, בבקשה תדאג שזה לא יהיה החיבה שלי למטאפורות איומות.
ויסקי טוב, ג'קט מחויט ועניבה, משטר כושר גופני, לב טוב – את כל אלה כבר יש לך, לשמחתי הגדולה. הערכה שלפניך הותאמה לך אישית, וכוללת רק דברים שעדיין חסרים. אנחנו לא יכולים לתת לך מתנה שתעזור לך למצוא כיוון, מקצוע, תשוקה שתוביל אותך בהמשך החיים – את העבודה הקשה הזאת תצטרך לעשות בעצמך – אז הכנו לך מתנה שתהיה צידה טובה לדרך, לא משנה באיזו דרך תבחר. בהצלחה.
"פראני וזואי" של ג'יי-די סלינג'ר יגרום לך לנטוש סוף סוף את החלום הבלתי מושג של כולנו – להיוולד להורים עשירים במנהטן – וזה לכשעצמו דבר בריא ומבגר. אבל הוא גם יעשה משהו משמעותי הרבה יותר: הוא יגרום לך לתהות על המקום שאליו הגעת עכשיו, בסוף הנעורים שלך. ואחרי שנטשת את התקווה הכמוסה לחיות כמו האנשים בסרטים, תצטרך לשאול את עצמך את השאלות האלו ברצינות. כדי להחליט לאן ללכת אתה לא צריך לשאול את עצמך "איך הגעתי לפה", אלא "לאן אני הולך מכאן?" – וזה ספר שלא יציע לך אף תשובה אבל יעזור לך לחדד את השאלה.
על הדרך, הוא גם יחדד בשבילך עוד כמה תובנות, שמרחוק נראות מובנות מאליהן אבל כשמתקרבים אליהן עם השנים הן הופכות לגושים גדולים של מועקה. למשל, שיש דברים שלנצח יישארו חידה, שאף פעם לא תבין, וחלק מהם הם אצלך בפנים. וגם, שהאתגר הכי גדול שלך בתוך אדם חילוני, מערבי ומודרני שלכאורה יש לו הכל (או את האפשרות להשיג הכל) היא למצוא משמעות רצינית ועמוקה לכל זה. בתור התחלה אתה תצא מהספר הזה, כמו מחווייה רוחנית פתאומית, בתחושה שכנראה לא הבנת הרבה מאוד דברים, אבל הוא ימשיך לרדוף אותך בראש במשך שנים. עם הזמן, כמה מסימני השאלה יהפכו בהדרגה לשלוש נקודות ואולי, עם קצת מזל, לאיזה סימן קריאה. בלי נדר.
אולר כיס של Victorinox בשביל הרגע שבו צריך לפתוח בקבוק בירה ואף אחד לא הביא פותחן. בשביל להבריג את העניין ההוא שכל הזמן התנדנד. בשביל להוציא את הקוצים מהידיים אחרי הטיול. בשביל להוציא את הבשר מהשיניים אחרי הפויקה. בשביל לחתוך חבלים. בשביל לחתוך מעטפות. וכן, גם בשביל להכניס את היד לכיס בחלק מפחיד של עיר זרה ולדעת שיש לך גיבוי, קטן ככל שיהיה. אבל גם בשביל התזכורת המפעמת והתמידית שהעולם, ברגע שאתה באמת יוצא אליו פיזית ונפשית, הוא לא בטוח ומוגן כמו עד עכשיו.
עט ומחברת. כי אתה בן 25, אז תתחיל להתאמן על החתימה שלך. כי אתה עוד מעט בן 30, אז יהיה לך קשה יותר לזכור דברים בלי לרשום אותם. כי חלק מהמחשבות האלו שפתאום מבזיקות לך ופוקחות לך את העיניים דווקא כשאתה באוטובוס או באמצע ישיבה במשרד ייעלמו לעד אם לא תרשום אותן ממש עכשיו. וכי למחברת אף פעם לא נגמרת הסוללה, אז תפסיק לרשום דברים חשובים בטלפון שלך.
תרומה של 100$. אנחנו יודעים שזה מוזר להכריח אותך לתת כסף ביומולדת שלך, אז את התרומה הראשונה אנחנו עשינו בשמך (ליוניצף, שעוזרים לילדים באיזורי מלחמה באפריקה) ועכשיו אתה יכול להחליט איך להמשיך מפה – אם, כמה ולמי לתרום. הנה הרציונל: אתה גבר לבן וסטרייט שיודע אנגלית. זהו, בעצם. העובדות האלו לבדן ממצבות אותך עם פוטנציאל הישרדות, עושר ורווחה גבוה בהרבה מרוב אוכלוסיית העולם. אתה בסך הכל חולק דירה עם חבר בתל אביב בלי לדעת מאיפה תביא שכר דירה לנובמבר, אז אולי אתה לא מרגיש ככה כרגע, אבל אתה חלק מהאליטה. בשביל מיליארדי (מיליארדי!!!) אנשים אחרים שחיים על אותו כדור ובאותו זמן איתך, אתה הבחור עם הג'יפ המבריק והגוגל גלאס וגליל השטרות שבולט במכנסיים שלו, ואתה חונה על המדרכה וחוסם להם את הדרך. במונחים עולמיים יש לך המון, המון כוח. ואיך אמר בן פרקר? עם כוח גדול באה אתה יודע מה. ממה שיש לך, אפילו אם זה קרוב לכלום, מן הראוי שתיתן משהו. יש לך כוח, ועכשיו יש לך גם אחריות.
Animals של פינק פלויד הוא אלבום אדיר שנועד ללמד אותך 3 לקחים נצחיים: שהעולם מונע ע"י אינטרסים וכדאי להיות מודעים לזה, שלמרות הכל צריך לזכור לאהוב בסופו של יום, ושבלי גילמור, רוג'ר ווטרס לא שווה כלום.
"קיצור תולדות האנושות" של יובל נוח הררי, כי זה מה שאחים גדולים עושים – מגלים לך את העבר. אז במקום להפיל עליך (עוד) אלבום של לד זפלין או (עוד) סרט של טרנטינו שיצא כשהיית בן 5, הנה ספר קריא להפליא שמתקצר את כל מה שקרה מאז שסוג מוזר מאוד של קוף התחיל ללכת ולדבר. הספר הזה כאן גם כדי שלפחות תוכל להעמיד פנים שאתה יודע משהו על משהו, וגם כדי להזכיר לך שאתה לא צריך לגלות ולהמציא הכל בעצמך. האנושות מתמודדת כבר כמה אלפי שנים עם הבעיות שתיתקל בהן, ורובן כבר נפתרו בעבר כך או אחרת. תלמד מטעויות של אחרים, זה הרבה פחות כואב.
שעון יד מסדרת Seiko 5. מבוגר צריך להגיע בזמן, ועדיף שהוא ייראה טוב כשהוא עושה את זה. לפעמים זה שווה הרבה יותר מקורות חיים מנוסחים היטב. קנינו לך אחד יפה ועמיד, כי אם הוא לא יישרט המון, סימן שאתה לא משתמש בחיים האלה נכון.
"היטלר" של איאן קרשו, כרך א'. הספר הזה פה מכמה סיבות: אלף, כי הוא ישביע את תאבונך להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, או לחילופין יעורר אותו מספיק כדי שתלך ללמוד היסטוריה לתואר ראשון. בית, כי בדור שלנו נורא קל לא לחשוב אף פעם על דברים כאלה, אבל אדם בוגר צריך להבין את ההיסטוריה כי עכשיו הוא חלק פעיל ממנה. וגימל, והכי חשוב – כי כשסבא עוד היה בחיים הוא נהג לומר "תמיד תסיים את מה שהתחלת" (זה משפט שיש לו עוד משמעות: קח אחריות, ואל תתחיל את מה שאתה לא מתכוון לסיים). בספר הזה יש 703 עמודים, זה אימון שרירים אדיר, ולא תהיה אותו האדם אחרי שהצלחת לסיים 703 עמודים של ספר שהוא לא הארי פוטר. תתחיל לקרוא.
ציור שלך בתור גיבור קומיקס עם זין ענק. סתם כי מצאנו מישהו שעושה את זה ב-5$ באינטרנט. אל תשכח שלפעמים להיות מבוגר זה פשוט להיות ילד עם כסף.
תכנית פנסיה מפנקת. סתם, אין פה תכנית פנסיה, בטח שלא מפנקת. אבל בתכל'ס, אתה של עוד ארבעים ושתיים שנה יהיה חייב לך בענק אם תתארגן על זה עכשיו. אז קבענו לך פגישה עם יועץ פנסיה טוב מאוד. תקדיש כמה ימים למצוא את התכנית שהכי מתאימה לך, אחרת זה ינשוך אותך בתחת כשממש תצטרך את זה, ואל תחיה באשליות – מתישהו, בעוד חמישים שנה שאולי יהיו רק הרף עין, אתה ממש תצטרך את זה (לך תגגל "אמסטרדמסקי פנסיה" ותקדיש שעה לקרוא. אתה תבין מהר מאוד). הפלנו עליך תיק משעמם, בירוקרטי, יבש, אבל כזה שמכריח אותך לחשוב על העתיד ולא רק לחיות בשביל עצמך ובשביל הרגע? ברוך הבא, אתה מבוגר עכשיו. מזל טוב.