פלאג פסט: כרוניקה של פסטיבל מבוטל מראש

מגזין בלייזר הזמין ממני כתבה על ההכנות לפלאג פסט, פסטיבל המוזיקה שחברת ההפקות פלאג תכננה ל-9 עד 11 במאי. ברגע האחרון, כמה ימים לפני שגליון מאי ירד לדפוס, החליטו בבלייזר לדחות את הכתבה ליוני. הם עשו בשכל, כי יומיים אחר כך בוטל הפסטיבל. הכתבה, באופן טבעי, לא תתפרסם במגזין. התכנון שלי היה לכתוב אותה מחדש לאור הביטול, כמין כרוניקה של ביטול ידוע מראש.

בסוף לא מצאתי זמן לזה, ואני מפרסם פה את הכתבה המבוטלת במלואה (תוספות מאוחרות שלי מופיעות כהערות שוליים). את האירוניה והנאיביות שבחלקים רבים ממנה תוכלו לראות בקלות לאור הביטול, שאכן היה צפוי מאוד מראש. [דיון על הביטול וסיבותיו תוכלו למצוא כאן]

plugfest-dead

אנחנו רגילים לקבל את השורה התחתונה: פוסטר להופעה, תאריך, מחיר כרטיס. ואז אנחנו מתעלמים או משלמים, נכנסים לאולם או לפארק, מתבאסים על מחיר הבירה שתמיד גבוה מדי, ואז חוזרים הביתה בתחושה שהייתה אחלה הופעה או חרא הופעה. בשבילנו, שם זה מתחיל ושם זה נגמר. בשביל האיש שמפיק את כל הפרויקט העצום הזה, מאחורי הפוסטר נמצאים חודשים ולפעמים שנים של עבודה, קשרים, בעיות, בירוקרטיה והוצאות של עד מליוני דולרים להופעה. אלו רק הבעיות מבית. בחוץ, העיתונאים תמיד שמחים להגיד שהמופע הזה לא רלוונטי, הגופים האנטי-ישראליים תמיד שמחים להפגיז את המוזיקאים בדרישות לחרם תרבותי, והקהל לא תמיד שמח להוציא כמה מאות שקלים לכרטיס.

אם אתם רוצים את עצתי, הנה היא בחינם: אל תהיו מפיקים של הופעות חו"ל בארץ. זאת חרא עבודה. הסיכויים להרוויח נמוכים, הסיכון לביטול גבוה, והקהל תמיד יהיה כפוי טובה. יגיע להופעה אבל יתלונן שהכרטיס יקר, יהנה אבל ישכח לך את זה בהופעה הבאה שתביא, יריע וימחא כפיים, אבל אף פעם לא לך. הקהל הזה הוא אני ואתם, אבל אותנו אנחנו כבר מכירים. הנה האנשים שאתם עדיין לא מכירים: אלה שמביאים לפה הופעות מחו"ל. להמשך הפוסט ←